החלטה בתיק עמ"ת 623-03-13

כנגד המשיב ואחרים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של גניבה חקלאית (עגל מקיבוץ מלכיה). הוגשה גם בקשה למעצרם עד תום ההליכים. בימ"ש קמא לאחר דיון בבקשה הנ"ל קבע כי נתקיימו דרישת ראיות לכאורה ועילת מעצר והורה על קבלת תסקיר של שרות המבחן. באשר למשיב דנן, קבע בימ"ש קמא כי מתקיים כרסום בחומר הראיות לכאורה כנגדו, המצדיק שקילת חלופת מעצר. בסופו של יום ולאחר קבלת תסקיר שוחרר המשיב למעצר בית מלא בפיקוח אלקטרוני בבית אמו.

בחלוף כחודשיים, הוגשה בפני בימ"ש קמא בקשה להקל את תנאי השחרור באופן שייפתחו חלונות מידי יום למשך 5 ימים בשבוע, על מנת שהמשיב יוכל לבצע עבודות שרות שהוטלו עליו במקום שמהווה פינת חי. אציין כבר עתה כי הממונה על פינת החי הסכים לכך וגם הממונה על עבודות השירות, על אף מצבו החדש של המשיב הסכים לכך. גם שרות המבחן שנתבקש לחוות את דעתו בעניין לא התנגד והמליץ על כך.

בימ"ש קמא קיבל את הבקשה להקלה והורה על פתיחת חלונות על מנת שהמשיב יוכל לבצע את עבודות השרות הנ"ל.

מכאן הערר של המדינה. בתמצית טוענת המדינה כי מדובר במי שיש לו עבר פלילי קודם משמעותי (הרשעה בעבירות של פציעה כשהעבריין מזויין וחבלה במזיד ברכב, בגינן נגזרו 16 חודשי מאסר בפועל וכן הרשעה בעבירות של תקיפת שוטר לצורך הכשלתו ובריחה ממעצר בגינם הוטל מאסר מותנה וקנס וכן של"צ). כן טענה המדינה כי נתקיימה דרישת הראיות לכאורה, על אף הכרסום ובפרט טענה כי אין מדובר בנסיבות חדשות שכן כבר עונש עבודות השרות ידוע היה בעת הדיון בשחרור לחלופה ולא נתבקש בעניין זה דבר. המשיבה גם סמכה ידיה על החלטת בימ"ש העליון בבש"פ 6651/11.

מנגד טען ב"כ המשיב, כי למשיב עומדת חזקת החפות, כי נתקיים כרסום בחומר הראיות לכאורה עליו עמד בימ"ש קמא וכן כי מדובר בסופו של יום בריצוי של עונש שאם לא ירוצה באופן הזה, יאלץ המשיב לרצות עונש מאסר בגין הפקעת עבודות השירות. ב"כ המשיב גם טען, כי אומנם מדובר בגניבה חקלאית אך סכום הגניבה נמוך יחסית.

שקלתי את טיעוני הצדדים בכובד ראש, וסבורני נוכח החלטת בימ"ש העליון בבש"פ 6651/11 כי אין מנוס מהתערבות בהחלטת בימ"ש קמא. בבש"פ 6651/11 מדובר היה בנסיבות דומות בהן הוגש כתב אישום כנגד מי שהורשע בעבר בעבירות על חוק הכניסה לישראל. בימ"ש דן בבקשת המעצר עד תום ההליכים שחרר אותו לחלופת מעצר בית מלא, בהסכמת הצדדים, זמן מה לאחר מכן הוגשה בקשה דומה לזו דנן לאפשר לו לרצות עונש של עבודות שירות. בימ"ש שדן בבקשה דחה אותה מן הטעם שהשחרור בוצע בהסכמה כולל תנאי השחרור ואין לשנותה לנקל, וכי לא מתקיימים תנאי סעיף 52 לחסד"פ מעצרים לצורך עיון חוזר. על החלטה זו הוגשה ערר לבימ"ש המחוזי אולם ערר זה נדחה מנימוקים דומים וכן תוך הדגשתו של עברו של אותו נאשם. גם בש"פ שהוגשה על בימ"ש המחוזי נדחתה, תוך שבימ"ש העליון למעלה מן הצורך מתייחס גם לגופם של הנימוקים וקובע:

"נלקחו בחשבון הסכמת הצדדים על תנאי השחרור למעצר בית וחלוף הזמן המזערי בהגשת הבקשה לשינוי התנאים, בלי שישתנו נסיבות המצדיקות זאת לפי סעיף 52 לחוק המעצרים. אף לטעמי פערי מידע בין המבקש לב"כ אינם מצדיקים עיון חוזר בהחלטה שניתנה בהסכמת הצדדים. כמו כן נשקל עברו הפלילי של המבקש שהינו עתיר אך סוג העבירות בעל משקל רב בענייננו. מסקנות הערכאות הקודמות מתחזקת מבחינת מסוכנות המבקש, שכן המעשה לאור נתוניו של העושה הינו חמור במיוחד. העבירות המיוחסות למבקש עשויות לסייע אף שלא בכוונה למי שעלולים להיות מפגעים שיש בהם לסכן את שלום הציבור בישראל. לא זו בלבד, אלא שהמבקש הורשע בשתי עבירות לפי חוק הכניסה לישראל בשש השנים האחרונות והוא הוכיח במעשיו לכאורה שאינו מורתע מן העונשים שהוטלו עליו, כאשר ביצען במהלך תקופת עבודות השרות.

במצב הדברים האמור אין מתאפשר ליתן במבקש את האמון הנדרש בכדי להענות לבקשתו, אשר עשויה לפגוע בתכליתה של חלופת מעצר ראויה. התנהגותו הפלילית החוזרת והנשנית של המבקש יחד עם המעשים שהוכחו לכאורה מטים את הכף נגד הקלה נוספת מעבר לתנאי השחרור שנקבעו...". (ההדגשה בקו אינה במקור - י.א).

אומנם במקרה דנן, לא שוחרר המבקש בהסכמה, ברם לא מצאתי לייחס לכך משמעות מיוחדת שכן דינה של בקשה להקלה בתנאים להיבחן לפי תנאי סעיף 52 לחוק המעצרים, ובמקרה דנן, לא נשתנו נסיבות או עובדות וגם לא חלף פרק זמן ניכר כדרישת סעיף 52 לחוק המעצרים.

דבר עבודות השרות ידוע היה למשיב בעת הדיון בבקשת המעצר ובעניין זה לא השתנה מאומה. כפי שהדגיש בימ"ש העליון יש לתת משקל במקרה דנן לעובדה כי העבירה הנוספת לכאורה בוצעה בתקופה בה נגזר על המשיב עונש של עבודות שירות והדבר לא הרתיעו מלשוב ולפשוע לכאורה.

מן הנימוקים שפרטתי לעיל, אני מקבל את הערר, ומבטל את החלטת בימ"ש קמא ומורה כי המשיב ישהה בחלופת מעצר בית מלא כפי שקבע מלכתחילה בימ"ש קמא, ללא הקלה בתנאים כפי שניתנו לו בהחלטה נשוא ערר זה.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אדר תשע"ג, 05 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: